הציפייה הלא מציאותית ממתנות

אנחנו אוהבים מתנות – אפילו מאוד. אנחנו ממהרים לתת ולקבל בין אם זה מתנות ליום הולדת או מתנות לגיוס לא משנה מה יש בתוך הקופסה העטופה, ברגע שאנחנו רואים אותה, מחזיקים אותה ומתחילים לפתוח – ההנאה גדולה יותר מאשר אי פעם מה שנמצא בתוכה יוכל לייצר. כולנו מכירים את ההרגשה הזו, הפער שבין הציפייה למה שהמתנה יכולה להכיל לבין מה שמתממש. יש איזה רגע קטן שבו אתה מאמין, בתחילת פתיחת מתנות, שאחת מהן תוכל להביא אותך למקום שעליו חלמת כל חייך – גם אם אתה לא בדיוק יודע מהו. ברגע שאנחנו פותחים את המתנה, היא הופכת להיות אמיתית יותר – פחות פנטסטית ובטח ובטח שהיא מאבדת את היכולת שלה להביא אותך למקום טוב יותר. ברגע שאנחנו פותחים את העטיפה אנחנו מגלים ספר או מצלמה או תלוש מתנה עבור הדפסת חולצות בתל אביב. השורה התחתונה היא – לא משנה עד כמה אנחנו אוהבים את המתנה שקיבלנו – ויכול להיות שחיכינו כל השנה למצלמה או פשוט מתים להשתמש בתלוש מתנה עבור הדפסת חולצות בתל אביב, היא לעולם תישאר מציאותית. אז השאלה הנשאלת היא – למה אנחנו מצפים ממתנות לכל כך הרבה ומה מרכיב מתנה טובה באמת?

הכל מתחיל בילדות

כולנו מכירים רכושנות אצל ילדים. בין אם היא מתבטאת בחוסר מוכנות לחלוק את הצעצועים, הצבעים, הבגדים או אפילו האוכל שלהם עם האנשים הקרובים ביותר בחייהם ובין אם תוך כדי שיטוט בקרבת מרכז מסחרי כלשהו אנחנו שומעים את הביטוי ‘תקנה לי’ כל עוד הם לא עסוקים בשאיפת אוויר. הרכושנות הזו מתפרשת אצלנו כתכונה לא נעימה – לו היא הייתה מופיעה אצל אדם מבוגר היינו מתייחסים אליה כדוחה ואפילו דוחה מאוד, אבל לילדים אנחנו מוותרים על הדברים האלה. למען האמת, שלב הרכושנות הזה הוא שלב הכרחי והוא מתחיל להתפתח בערך מהרגע שאנחנו מתחילים לגמול את הילד. במשך כל תקופת ההנקה, תינוק נמצא במקום שבו האדם הכי חשוב בחייו – שהוא בין השאר גדול וחזק ממנו בצורה אדירה – מחבק אותו ומזין אותו תוך כדי נתינת תשומת לב בלתי פוסקת. חלב אם, דרך אגב, מכיל חומרים קנבינואידים או במילים אחרות, נגזרות של החומר הפעיל הנמצא במריחואנה. בשורה התחתונה – לא רק שהתינוק מוזן דרך חיבוק, חום ואהבה מאדם ענקי וחזק, הוא גם מתמסטל בתהליך. נראה אתכם נגמלים מזה.

ברגע שאנחנו מתחילים לגמול את התינוק שלנו, הוא צריך להתמודד עם אובדן תשומת הלב הניתנת בזמן ההנקה בדרך כלשהי. אז מה שהתינוק הממוצע עושה הוא פיתוח רכושנות, הוא מחליף את תשומת הלב במוצר חומרי, מורגש, משליך על אותו חפץ את הציפיות שלו מאימו. כל עוד אנחנו נותנים לילד את התחושה שמה שבידיו שווה – הוא ירצה להחזיק בו.

התכונה הזו נשארת אצלינו גם בתור מבוגרים, כך שאם למשל בריכות נוי ייחשבו בחברה הקרובה אלינו כבעלות ערך – אנחנו ניטה להצמיד להן ערך אישי בהתאם. כמובן שטעם אישי נמזג לתוך ההחלטה הסופית שלנו של בין אם לאהוב את המתנה או לא – אם אין לנו עניין קלוש באחזקת בריכות נוי, סביר להניח שהן לא תשרתנה כמתנה טובה. אבל לפני שאתם קונים למישהו קרוב מתנה בפעם הבאה, נסו לחשוב האם יש לה ערך בעיני האנשים שסביבו.